פסק-דין בתיק ב"ל 2331-03-12

1.         לפני ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995 על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 30.1.2012, אשר קבעה כי חלא חלה החמרה במצבו של המערער.

2.       הוועדה התכנסה בעקבות פסק דין שניתן בעניינו של המערער ביום 27.11.11 (להלן - פסק הדין) שזו לשונו:

            "בית הדין נותן תוקף של פסק הדין להסכמת הצדדים לפיה עניינו של המערער יוחזר לועדה הרפואית לעררים על מנת שתקבע האם הפגיעה המאוחרת בגליל המרוחק של אצבע 3 ביד שמאל, גרמה להחמרה במצבו של המערער לעומת קביעת הנכות בגין הפגיעה הראשונה מיום 21.5.08, בה נקבעו 5% עבור הפגיעה בגליל המקורב והכל בהתחשב בכך שהמדובר בהליך של החמרת מצב".

3.        ביום 30.1.12 קבעה הועדה כי אין החמרה במצבו הרפואי של המערער, וכי דרגת נכותו הרפואית נותרה 5%.  

4.       המערער טוען כי הוועדה לא מילאה אחר הוראות פסק הדין, משום שלא בחנה את השאלה שבעטיה הוחזר עניינו של המערער לוועדה, והיא האם הנכות הוחמרה בעקבות פגיעה בגליל המרוחק בכף ידו של המערער, ואילו זו החליטה בנוגע לשאלה האם יש או אין קשיון לא נוח בכף היד.  

5.      מנגד טוען ב"כ המשיב, כי לא ניתן להעניק דרגות נכות בגין כל גליל בנפרד. לטענתו, הקריטריון לבחינת אחוזי נכות במקרה זה הינו דרגת הקישיון, והאם הוא נוח או לא. מכאן שהוועדה פעלה כנדרש.

6.      המערער סובל ממספר פגיעות באצבע יד שמאל בעקבות שתי תאונות שעבר: הראשונה ביום 21.5.2008, והשניה ביום 26.7.2009. יוער, כי נפלה טעות קולמוס בכתב הערעור, וצוין, כי פגיעותיו של המערער הן באצבעות כף יד ימין, בעוד שבפרוטוקולי הוועדות השונות נבחנו אצבעות ידו השמאלית של המערער.

           ביום 14.4.11 קבעה ועדה מדרג ראשון כי אין החמרה באצבעות 2 ו-3 בכף ידו  

           השמאלית של המערער. כך קבעה גם הוועדה הרפואית לעררים ביום 4.7.11.

            בעקבות פסק הדין התכנסה הועדה הרפואית לעררים ביום 9.1.12, אך מאחר

            שלא בדקה את אצבע 3 בכף ידו השמאלית של המערער, ונתנה את דעתה

            לאצבע 2  בלבד, זימנה הוועדה את המערער לבדיקה נוספת ביום 30.1.12.

            לאחר הבדיקה הרפואית החליטה הוועדה, בהסתמכה על פריט הליקוי

            שבתקנה 44(4) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)

             תשט"ז-1956, כי:

                         "ההגדרה של קישיון לא נוח היא בנוקשות של יותר ממפרק אחד אשר  

                       אינו מאפשר תפיסה או פתיחת היד ומפריע לפעולות האצבעות  

                      הסמוכות.

             במקרה זה, הבדיקה הפיזיקלית החוזרת של אצבע 3 יד שמ', רחוקה מלהדגים התנאים הנ"ל, לכן גובה נכותה (כך במקור ד.פ.) 5%.